מצוות אכילת מצה בכל שבעת ימי חג הפסח 🍞✨
שלום לכם לומדי התורה! 😊 בואו נצא למסע מרתק בעקבות מצוות אכילת המצה בחג הפסח. האם המצווה היא רק בליל הסדר או שמא בכל שבעת ימי החג? נלמד יחד את דברי חז"ל, נעיין בדברי הגר"א ובדברי הזוהר הקדוש, ונגלה את העומק הרוחני המופלא שבמצווה זו. המצה אינה רק לחם העוני, אלא מפתח לאמונה וקדושה! 🌟
יה
by יהודה טאוב - ספרי חיבת הארץ
הפסוק ומשמעותו 📜
הפסוק מהתורה
"וְהָיָה כִי-יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי... שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיקֹוָק"
המשמעות הפשוטה
לשון הכתוב "תֹּאכַל מַצֹּת" משמע שיש מצווה לאכול מצות במשך כל שבעת ימי הפסח 🤔
השאלה המתבקשת
אם כן, מדוע אנו מקפידים על אכילת מצה רק בליל הסדר ולא בכל שבעת הימים? 🧐
עומק הפרשנות
האם מדובר בציווי ממש או בהיתר? האם יש מצווה באכילת מצה כל שבעת הימים? עכשיו נברר! 💡
שיטת הגר"א: מצווה בכל שבעת הימים! 👑
דברי המעשה רב
הגר"א פסק: "שבעת ימים תאכל מצות - כל שבעה מצוה, ואינו קורא לה רשות אלא לגבי לילה ראשונה שהיא חובה" 📜
חביבות המצווה
הגר"א היה מחבב מאוד את מצוות אכילת מצה בכל שבעת ימי החג, עד כדי כך שהיה אוכל סעודה שלישית ביום טוב אחרון, למרות שלא נהג כך בשאר ימים טובים! 🥰
הסבר החילוק
ה"רשות" שמוזכרת בגמרא היא רק ביחס ל"חובה" של הלילה הראשון, אך עדיין יש מצווה מדאורייתא באכילת מצה בכל שבעת הימים 🧠
הקושיה המרכזית על שיטת הגר"א 🤔
הגמרא בפסחים
"פסח ומצה ומרור - בראשון חובה, מכאן ואילך רשות"
הקושי
אם אכילת מצה בשאר ימים היא "רשות", איך יתכן שזו מצווה?
יישוב הגר"א
"רשות" הכוונה יחסית ל"חובה", כלומר אין זו חובה אבל ודאי שיש בזה מצווה!
בעצם, המונח "רשות" משמש כאן לא במשמעות של היעדר מצווה, אלא במשמעות של מצווה שאינה חובה. כשם שמצאנו בתפילת ערבית שנקראת "רשות" ובכל זאת יש בה מצווה! 🙏
ראיה מעניינת לשיטת הגר"א 🔍
תפילין בחול המועד
חול המועד פטור מהנחת תפילין מחמת שהוא "אות", כמו שבת ויום טוב
השאלה המתבקשת
מהו ה"אות" של חג הפסח? אם אין מצווה באכילת מצה, מה מייחד את החג?
התשובה המבריקה
המצה היא האות של חג הפסח! ומכאן ראיה שיש מצווה באכילתה כל שבעה
דברי התוספות
"הואיל ואוכל מצה ויושב בסוכה אין צריך אות" - התוספות מפורשים כגר"א!
שיטות ראשונים נוספות 📚
נחלקו הראשונים האם מניחים תפילין בחול המועד. הדעות הסוברות שאין מניחים סוברים שגם חול המועד הוא אות. איזה אות?
הגהות מיימוניות
"בפסח - מצות, בסוכות - סוכה ולולב" כך נאמר בשם רבינו יהודה על האות המיוחד של כל חג.
שיטת הרא"ש
בשו"ת (כלל כג:ג) מובא בשם הגאונים שהאות של פסח הוא "חיוב אכילת מצה" דווקא!
דעת הריטב"א
מזכיר ש"יש הסוברים" שהאות בפסח הוא "אות של חמץ" - כלומר איסור אכילתו.
ההגדרה של המצה כ"אות" מחזקת את שיטת הגר"א! אם המצה היא אכן אות, הרי שיש למצווה משמעות בכל שבעת ימי החג. 🌟
תרגום יונתן בן עוזיאל - ראיה מכרעת לשיטת הגר"א
בתרגום יונתן בן עוזיאל, תנא אלוקי, מצאנו ראיה משמעותית לשיטת הגר"א. בפירושו לפסוק בסוף פרשת ראה "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני", מתרגם יונתן: "לא תאכלון על פסחכון וכו' שבעא יומין תאכלון לשמיה פתיר לחמא דענייא". הוא מוסיף במפורש את המילים "לשמיה" - לשם מצווה - ביחס לאכילת מצה כל שבעת הימים.
ומה פשר הדבר? מדוע נדרש לאכול מצות "לשמו"? הרי אדם שאוכל תפוחי אדמה במשך שבעה ימים אינו צריך לאכלם "לשמו". התשובה ברורה: מפורש בתרגום יונתן שבאכילת מצה כל שבעה, אף שחז"ל קבעו שהיא רשות, יש בה קיום מסוים של דין תורה, יותר מאכילת מאכל רגיל כתפוחי אדמה. וזאת בהתאם לפשטות לשון התורה "שבעת ימים תאכלו מצות, מצות יאכלו שבעת ימים".
שיטות ראשונים נוספות 📚
שיטת החזקוני
"שבעת ימים מצות תאכלו כתיב, כלומר אם אכל מצה כל שבעת הימים קיים הפסוק"
החזקוני מפרש שיש קיום מצווה באכילת מצה כל שבעה, אם כי אינה חובה כמו בלילה הראשון. דעתו מתאימה לשיטת הגר"א! 🧩
שיטת האבן עזרא
"שבעת ימים צוה לאכול מצות להיות זכר לאשר קרה לכם בצאתכם ממצרים"
האבן עזרא מדגיש שאכילת המצה היא חיוב גמור כל שבעה, לא רק בלילה הראשון! וזה דומה לחיוב ישיבה בסוכה שחל כל שבעת ימי החג 🏠
דברי הזוהר הקדוש על מעלת המצה ✨
אור רוחני עליון
המצה היא אור השכינה הקדושה!
שמירה רוחנית
המצה מבריחה את כל הכוחות השליליים
מפתח לאמונה
אכילת מצה היא כניסה לרזי האמונה הטהורה
הזוהר מלמד אותנו שהמילה "מצה" מלשון "מצותא" (מריבה) - היא עושה מריבה עם כוחות הטומאה ומגנה עלינו! כשאדם אוכל מצה כל שבעת הימים, הוא זוכה לקבל את אור השכינה ואת אור שבעת הכוכבים הקדושים. המצה אינה רק לחם, אלא כלי להשפעה רוחנית עליונה! 💫
למה נקראת "מצה"? סוד השם 🔤
שורש המילה
הזוהר מסביר: "מצה" מלשון "מצותא" - מריבה וקטטה
תפקיד רוחני
המצה "משדדת ומבריחה לכל החיצונים הרעים ועושה מריבה בהם"
דומה למזוזה
כמו שם שד"י במזוזה שמבריח מזיקים מהפתח
שמירה לבית
המצה מבריחה את הכוחות השליליים מכל משכני הקדושה
הזוהר מגלה סוד מופלא: כשם ששם שד"י נקרא כך כי "אמר לעולמו די" ו"יאמר לצרותינו די", כך המצה נקראת "מצה" כי היא שומרת ומגינה עלינו מפני כל המקטרגים! 😇 כאשר אנו אוכלים מצה, אנחנו מפעילים מערכת הגנה רוחנית נגד כוחות הרע! זה לא סתם לחם - זו טכנולוגיה רוחנית! 🛡️
חמץ ומצה: מאבק רוחני 🌓
מצה = אור פנימי
המצה מסמלת את האור הפנימי והטהרה
חמץ = קליפה חיצונית
החמץ מסמל את הקליפה החיצונית והטומאה
חמץ = זכר
החמץ מסמל את עקרון הזכר בכוחות הטומאה
מחמצת = נקבה
המחמצת מסמלת את עקרון הנקבה בכוחות הטומאה
הזוהר הקדוש חושף בפנינו מימד עמוק של המאבק הרוחני שמתרחש בפסח: המצה היא האור הפנימי, הטהור והקדוש, בעוד החמץ והמחמצת הם הקליפות החיצוניות המכסות על האור. כשאנחנו אוכלים מצה ונמנעים מחמץ, אנחנו למעשה מסירים את הקליפות ומגלים את האור הפנימי של נפשנו! 🌟 זוהי עבודה רוחנית ממדרגה ראשונה! 🔥
המצה השמורה וסודה הרוחני 🔐
מצה שמורה
הזוהר מלמד שהמצה שמורה מהקליפות על ידי שבע נערות המלך
שמורה לבעלה
המצה שמורה לבעלה שהוא האות ו' - רמז לקב"ה
מצווה = מצה + ו'
כשמצה מתחברת עם ו' (הקב"ה) היא נעשית "מצווה" - איחוד קב"ה ושכינתיה
הזוהר הקדוש מגלה לנו סוד מופלא: המצה היא השכינה הקדושה, ואכילתה היא חיבור עם הקדושה העליונה! 🤯 האותיות מ' וצ' במילה "מצה" רומזות בא"ת-ב"ש לאותיות י' וה' משם הוי"ה! כשאנחנו אוכלים מצה בכוונה הנכונה, אנחנו מכוונים ליחוד הקב"ה ושכינתו! זה לא סתם לחם - זו דרך להתחבר לקדושה העליונה! 💖
שבע ברכות למצה הקדושה 👰
7
ברכות בליל הסדר
כמספר הנערות השומרות על השכינה
7
כוכבי לכת
שצ"ם חנכ"ל - שמירה רוחנית עליונה
צירופי שם הוי"ה
מתגלים דרך אכילת המצה בקדושה
הזוהר מלמד אותנו שהקב"ה ציווה לברך את השכינה (המצה) בשבע ברכות בליל פסח! 👑 זה כנגד שבע הנערות של השכינה, ששומרות עליה מפני החמץ והמחמצת. כל ברכה שאנו מברכים בליל הסדר מסירה את "הענן החשוך" מאחד מכוכבי הלכת הרוחניים, ומאפשרת לאור האלוקי לחדור לתוכנו! 🌈 חז"ל תיקנו שבע ברכות בסדר מדויק להסיר את המחיצות ולגלות את האור האין-סופי! 😇
דיני "רשות" במצוות אחרות 📋
היכן עוד מצאנו מצוות שהן "רשות"? 🤔 הגר"א דן בשאלה זו ומביא דוגמאות: טלית, כאשר לובש בגד של ד' כנפות חייב להניח ציציות, אך ההתחייבות היא רשות. סוכה - כשאוכל חייב בסוכה, אך האכילה עצמה רשות. תפילין - יש מצווה להניח יותר מהמינימום הנדרש. 🧮 השאלה המעניינת היא האם אכילת מצה בשאר ימי הפסח דומה לאלו, או שהיא מצווה עצמאית שכולה רשות ואינה תלויה במעשה אחר? 🧐 ניראה שלפי הגר"א היא אכן מצווה עצמאית! 💪
מצוות שביעית - עוד דוגמה למצוות "רשות"? 🌾
לפי דעת הגר"א, כאשר התורה כותבת "לאכל" זה מלמד על מצווה, האם גם בשביעית שכתוב "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" יש מצוות עשה? 🧐
הרמב"ן אכן סבר כך! הוא הבין שיש מצוות עשה באכילת פירות שביעית, ולכן העושה בהם סחורה עובר על מצוות עשה. 🌿
מעניין לראות שאותו עקרון פרשני שהשתמש בו הגר"א לגבי מצה שימש גם את הרמב"ן לגבי שביעית! תורתנו הקדושה עקבית ומדויקת! 📏
מצוות צריכות כוונה ומצה כל שבעה 💭
1
הצורך בכוונה
למדנו שיש מצווה באכילת מצה כל שבעה, אך האם צריך כוונה לקיום המצווה?
2
הצעה מעשית
בספר תשובות והנהגות מוצע שכדאי לומר בפה בפירוש שרוצים לקיים מצוות "שבעת ימים תאכלו מצות"
3
תיקון רוחני
הכוונה הנכונה הופכת אכילה רגילה למצווה, ויש בזה תיקון גדול לנפש!
4
שכר כפול
האכילה בכוונה לשם מצווה מביאה שכר כפול ומכופל מהקב"ה
מה היית מעדיף, לשבת בדיאטה בפסח או לאכול מצה לשם מצווה ולזכות בשכר רב? 😉 חכמים מלמדים שמצוות צריכות כוונה, ולכן כדאי לכל אחד לכוון בפירוש בעת אכילת המצה בכל ימי הפסח שהוא רוצה לקיים מצוות עשה מדאורייתא! 💫 הכוונה הנכונה הופכת את האכילה הפשוטה לעבודת ה' נעלה - תרגיש את הטעם הרוחני במצה! 🌠
מצוות כבוד חול המועד 🎭
מצוות שמחה
משנה ברורה: "מצות ושמחת בחגיך קאי גם על חול המועד"
יש חובה לכבד את חול המועד באכילה, שתיה וכסות נקיה! 🥂
מצוות סעודה
האחרונים: "מצוה לקבוע סעודה על הפת אחת בלילה ואחת ביום"
מצווה לאכול לחם בחול המועד פעמיים ביום, כמו ביום טוב! 🍞
שילוב המצוות
כשאוכלים לחם בחול המועד פסח ובוחרים לאכול מצה, מקיימים שתי מצוות בבת אחת!
גם מצוות שמחת החג וגם מצוות אכילת מצה כל שבעה! 🎯
מצוות סוכות ומצוות פסח - השוואה מרתקת 🏠🍞
לשון דומה בפסוקים
"שבעת ימים תאכל מצות" דומה ל"חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים" - שניהם נראים כציווי!
ספק המשנה ברורה
"נסתפקתי לפי דעת הגר"א... אפשר דה"ה הכא מצוה לכתחלה לאכול פת כל ז' ימים ולברך לישב בסוכה"
מסקנת הפוסקים
ילקוט יוסף: "בודאי יש מצוה בזה, שהרי הוא מברך בסעודת קבע בימי החג... לכן יש מצוה באכילת פת בכל שבעת הימים"
מרן לא חשש לברכה לבטלה! 😮 יש קשר עמוק בין מצוות סוכה למצוות מצה - שניהם זכר ליציאת מצרים, שניהם נמשכים שבעה ימים, ושניהם חובה בלילה הראשון ו"רשות" בשאר הימים. 🔄 אם בסוכות אנו מברכים כל שבעה, למה לא נאמר שגם במצה יש מצווה כל שבעה? 🧐 יש הרבה מקום לחיזוק מנהג אכילת מצה בכל ימי הפסח! 💪
כל סעודה - מצווה נפרדת! 🍽️
סעודת בוקר
מצווה נפרדת של אכילת מצה
סעודת צהריים
מצווה נפרדת של אכילת מצה
סעודת ערב
מצווה נפרדת של אכילת מצה
סעודות נוספות
כל אכילה - מצווה בפני עצמה!
כמה מצוות אפשר לצבור בפסח? 🤔 שאלו את הגר"ח קניבסקי: "לשיטת הגר"א האם המצווה על כל כזית וכזית או רק על כזית אחד כמו בליל ראשון?" 🧠
תשובתו המפתיעה: "אם עושה סעודה אחרת יש מצווה אחרת" ✨
זאת אומרת שכל סעודה שאדם אוכל במהלך ימי הפסח ובוחר לאכול בה מצה, הוא צובר עוד ועוד מצוות! 💯 זו הזדמנות נפלאה לצבור אוצרות רוחניים במהלך ימי החג! 🏆
מצה - סגולה לאמונה טהורה 💫
טהרת הנפש
כשם שמאכלות אסורות מטמטמים את הנפש, כך אכילת מצה בקדושה מטהרת ומזככת את הנפש 😇
לעיסת אמונה
הרב יחזקאל לווינשטין: "כשאוכלים מצה לועסים אמונה" - אכילת המצה מחזקת את האמונה בקב"ה! 💪
זיכרון יציאת מצרים
רש"י: "על ידי אכילת הפסח והמצה, את יום צאתך" - המצה מחדירה את זיכרון יציאת מצרים ללבנו! 🌅
למה צריך שבעה ימים? 🧐
השאלה המתבקשת
אם המצה היא זכר ליציאת מצרים, למה לא מספיק לאכול מצה לילה אחד?
הידע והחוויה
רבי יחזקאל: "צריך שהידיעה הזו תפעל על הלב, וזה רק על ידי ריבוי האכילה"
הפנמה רגשית
כדי שהאמונה תחדור לעומק הנפש ולא תישאר ידיעה שכלית בלבד
שבעת ימי בריאה
שבעה ימים מסמלים מחזור שלם של זמן - להטמיע את האמונה בכל רובדי החיים
הגאון מוילנא לא רק אכל מצה כל שבעה, אלא היה "מחבב מאד מצות אכילת מצה כל שבעה"! 🥰 העומק הרוחני שגילה בה גרם לו לרצות לאכול סעודה שלישית אפילו ביום טוב אחרון של פסח, למרות שלא נהג כך בשאר ימים טובים. 👑 שבעת ימי אכילת מצה הם תהליך רוחני של הטמעת האמונה בנפש, לא רק זיכרון חד פעמי! 🌱
דיון הלכתי: מדוע לא מברכים על מצה כל שבעה? 🤔
אם אכן יש מצווה באכילת מצה כל שבעה, מדוע איננו מברכים עליה? 🧐
בעל המאור תירץ: "לפי שאדם יכול בשאר ימים לעמוד בלא אכילת מצה ויהיה ניזון באורז ודוחן וכל מיני פירות, משא"כ בסוכה שאין יכול לעמוד בלא שינה ג' ימים". כלומר, אין הכרח לאכול מצה דווקא, לעומת סוכה שהשינה מחייבת! 🏠
שיטה מעניינת זו מלמדת שהמצווה קיימת, אך מכיוון שאינה הכרחית, לא תיקנו עליה ברכה! בניגוד לסוכה שאין אפשרות לחיות בלי שינה, ואז יש הכרח לקיים את המצווה! 💤
הפנים הרוחניים של הפסוק "לא תאכל עליו חמץ" 🚫
דעת רבי שמעון
"בשעה שישנו בקום אכול מצה ישנו בבל תאכל חמץ, ובשעה שאינו בקום אכול מצה אינו בבל תאכל חמץ"
קושיית הפני יהושע
"הא ודאי ליתא, דהא בכל שבעת ימים אינו בקום אכול מצה לבד מלילה ראשונה דהוא חובה ובאינך רשות"
תירוץ מבריק
"אע"ג דאינן מצוה אלא רשות, אפ"ה שייך לישנא דישנו בקום אכול מצה בכל שבעת ימים, כיוון דכתיב להדיא שבעת ימים תאכל עליו מצות"
הפני יהושע מרחיב ומציע: "לר"ש אפשר דלית ליה הך דרשה... ולדברי הגר"א כמה מדוייק לישנא דר"ש!" 🧠 אם באמת בשאר ימי הפסח אין מצווה כלל, איך אמר ר"ש "בשעה שישנו בקום אכול מצה"? 🤨 מכאן ראיה נוספת לשיטת הגר"א! האיסור והמצווה הולכים יד ביד! כפי שאסור לאכול חמץ כל שבעה, כך יש מצווה באכילת מצה כל שבעה! 💡
השוואה לנשים במצוות עשה שהזמן גרמא 👭
שאלה מרתקת
אם נשים יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא למרות שאינן מחויבות, מדוע לא מברכים על אכילת מצה כל שבעה?
הרי בשניהם מדובר במצווה שאינה חובה - אז מה ההבדל? 🤔
תירוץ "היחל ישראל"
נשים מברכות על מצוות שהזמן גרמא כי ה"חפצא" של המצווה היא מצווה חיובית לאנשים, ורק ה"גברא" (האשה) אינה מחויבת.
לעומת זאת, במצה כל שבעה, עצם ה"חפצא" של המצווה אינה מחויבת לאף אחד! 💫
כדברי הר"ן: "כיון דאנשים נצטוו ואינהו נמי שייכי במצוה שהרי נוטלות עליה שכר שפיר מצוין למימר וצונו" 📚 עיקרון מעניין זה מסביר את ההבדל בין שני המקרים - הברכה תלויה בעיקר במהות המצווה, לא במי שמקיים אותה! 🎯 במצה כל שבעה, מאחר והיא מצווה שאינה חיובית במהותה, לא תיקנו עליה ברכה! 🙏
מצה שמורה כל שבעה? 🛡️
השאלה
האם לפי הגר"א צריך לאכול מצה שמורה עבודת יד כל שבעה?
רמז בגמרא
"אמיה דמר בריה דרבינא מנקטא ליה חיטי שמורה בארבי"
דעת הנצי"ב
"ואי משום לילי יום טוב לחוד למה לה ארבי? אלא היה מהדר לאכול כל ימי הפסח"
מסקנה מעשית
יש לכבד את המצווה ולהדר במצה איכותית, אך אין הכרח דווקא בשמורה עבודת יד
בשו"ת משיב דבר, הנצי"ב דן בשאלה זו ומביא ראיה מעניינת מהגמרא: אמו של מר בריה דרבינא הייתה שומרת לו חיטים בספינה קטנה - לכאורה, אם זה רק ללילה הראשון, למה צריך כמות כזו גדולה? 🚢 מכאן ראיה שהיה מהדר לאכול מצה שמורה כל ימי הפסח! 💫 אמנם הוא מסתייג ואומר שאולי זה רק אם רוצה לאכול לחם בפסח, אז עדיף שיהיה שמורה, אך אין הכרח לאכול דווקא מצה שמורה 🤲
הכנה מעשית לקיום המצווה 🛠️
7
ימי המצווה
כל יום הוא הזדמנות למצווה חדשה!
3
סעודות ביום
בכל סעודה אפשר לקיים את המצווה מחדש
1
כוונה פשוטה
לומר: "הריני מקיים מצוות שבעת ימים תאכל מצות"
הנה עצות מעשיות לקיום מצוות אכילת מצה כל שבעה לפי שיטת הגר"א: 📝
1. הכן מצות טעימות ואיכותיות לכל ימי החג 😋
2. אמור בפה מלא לפני האכילה: "הריני רוצה לקיים מצוות עשה של 'שבעת ימים תאכל מצות'" 🗣️
3. חשוב על יציאת מצרים ועל האמונה בקב"ה בזמן האכילה 💭
4. שמח במצווה! הגר"א "היה מחבב מאד מצות אכילת מצה כל שבעה" 💖
כך תזכה לקיים מצווה יקרה זו בהידור רב ולהמשיך את מסורת הגר"א! 👑
סיכום: אוצר המצווה הנשכחת 💎
שיטת הגר"א
מצווה מדאורייתא לאכול מצה כל שבעה!
תמיכה מראשונים
החזקוני, האבן עזרא והזוהר הקדוש תומכים בגישה זו
תועלת רוחנית
סגולה לאמונה טהורה ולזיכרון יציאת מצרים
חברים יקרים! 🤗 סיימנו מסע מופלא בעקבות מצווה יקרה שרבים שוכחים - אכילת מצה בכל שבעת ימי הפסח! 🍞✨
למדנו שלפי הגר"א וראשונים רבים יש מצווה מדאורייתא לאכול מצה כל שבעת ימי הפסח. הזוהר הקדוש מלמד אותנו שהמצה היא אור השכינה ששומרת עלינו מכל רע ומכניסה לנפשנו אמונה טהורה! 💫
אין צורך לברך על מצווה זו, אך כדאי לכוון לשם מצווה! מעכשיו, בכל פעם שנאכל מצה בפסח, נוכל לחשוב: "הנה אני מקיים מצווה מהתורה!" 😇 חג שמח ומלא באור אמונה! 🌟